טיול משפחתי בקפריסין מאי 2017
בחודש מאי 2017 יצאנו לחופשה משפחתית בת 6 ימים בקפריסין השכנה עם 3 ילדינו בני ה-9, 8, 5.
למרות שרוב הישראלים מגיעים לקפריסין לחופשת בטן-גב, אנו העדפנו לשכור רכב ולטייל באי, למרות שגם לא ויתרנו על חוף הים ועיירות הנופש הידועות באי. אז מסתבר שלקפריסין יש הרבה מה להציע, מעבר לחופים יפים. מדובר באי קטן יחסית, שתוך מספר ימים אפשר לבקר במרבית האתרים המעניינים בו ויש לא מעט כאלה.
חודש מאי הוא זמן טוב לטיול בקפריסין - מזג האוויר טוב, חם אך לא מדי (מומלץ לקחת בגד חם לשעות הערב) ואתרי התיירות אינם עמוסים.
הקפריסאים עצמם חביבים וישמחו לעזור בכל שאלה וגם המחירים באי סבירים יחסית.
אז להלן המסלול שעשינו:
יום 1
אחרי טיסה קצרה בת 45 דקות עם חברת COBALT הקפריסאית, נחתנו בשדה התעופה של לרנקה, שם אספנו את הרכב השכור.
שימו לב- בקפריסין הנהיגה היא בצד שמאל של הכביש - זה נשמע קצת מפחיד, אך די מהר התרגלנו. מומלץ מאד לשכור רכב אוטומטי, כדי לא להתעסק עם ההילוכים ולזכור 3 כללים חשובים:
פניה שמאלה היא בסיבוב קצר
פניה ימינה בסיבוב ארוך
לכיכרות נכנסים מצד שמאל
אם תקפידו על 3 הכללים האלו ותסעו בזהירות לא אמורה להיות בעיה, מה עוד שרוב הכבישים הם באיכות טובה ודי ריקים.
אגב, לרכבים השכורים בקפריסין לוחית זיהוי אדומה, על מנת שהנהגים המקומיים יוכלו לזהותם ולתת להם זכות קדימה וסבלנות.
כאשר הדלקנו את הרדיו ברכב הופתענו לשמוע שירים בעברית! מסתבר שבקפריסין קולטים, ואל תשאלו אותי איך, תחנות ישראליות כמו גלי צה"ל, רשת גימל ו-88fm
כך, כשברקע מתנגנים שירים ישראלים כמו אני אוהב שוקולד, אנחנו נוסעים לכיוון התחנה הראשונה שלנו, הכפר הציורי lefkara , 30 דקות משדה התעופה של לרנקה.
הכפר עצמו חביב, מתוייר למדי וניתן לרכוש בו עבודות תחרה מקומית או תכשיטי כסף.
בחנות המזכרות קנינו ב-5 יורו 3 קופסאות רחת לוקום מקומית בטעמים.מיותר לציין שבסופר אותה רחת לוקום עולה רק יורו אחד לקופסה....
לילדים קנינו את הגלידה הראשונה (והממש לא אחרונה שלהם בטיול...) -יורו לכדור גלידה.
לפני שעזבנו שיחקנו כדורגל עם ילדי הכפר בסמוך לבית הספר המקומי
אחרי הביקור בלפקרה עצרנו במקדונלדס הצמוד למרכול alpha mega skarinou. ארוחה במקדונלדס תעלה לכם כ-5 יורו לערך.
המחירים במרכול לא ממש זולים, וחלקם דומים ואף יקרים מהמחירים בישראל.
משם המשכנו בכביש המהיר לכיוון הכפר אפטגוניה Eptagonia שם המתין לנו הבית ששכרנו לחופשה, דרך אתר airbnb
בחרנו בכפר אפטגוניה מכיוון שהוא ממוקם בערך במרכז קפריסין ובמרחק נסיעה לא ארוך ממרבית היעדים בהם תכננו לבקר ברחבי האי.
הבית עצמו היה פשוט שיחוק: מדובר בוילה ענקית, השייכת לבריטית תושבת קפריסין, שמתגוררת בה מספר חודשים בשנה. אין מצב שיכולנו להרשות לעצמנו לשכור וילה כזו בישראל, אך כאן המחיר ללילה היה כ-350 ש"ח בלבד.
הבית עצמו ענק, עם גינה מטופחת, מרפסות, מטבח מאובזר לחלוטין, מיטה מתכווננת ונוחה להדהים, טלויזיה חכמה, ספרים ובקיצור פשוט מושלם - נהנינו מכל רגע.
לקראת ערב יצאנו אל לימסול, העיר הגדולה באי, והתל אביב של קפריסין.
לאחר השעה 19:00 החניה ברוב רחובות העיר היא חינמית, גם מחיר החניה בחניונים סביר, כ-3 יורו ליום.
שמנו פעמינו לכיוון הטיילת ובדרך עצרנו לאכול סופלקי, השווארמה המקומית, מנה טעימה להפליא בפיתה יוונית
הילדים זללו את הסופלקי ואמרו שהוא אפילו טעים יותר ממקדונלדס - אולי המחמאה הגדולה ביותר שהסופלקי שמע מימיו.....
טיילנו לאורך החוף, הילדים שחקו בגינת המשחקים ובהמשך, עצרנו במרינה היפה והחדשה לשלושה כדורי גלידה ענקיים במחיר מצחיק של 1.5 יורו
יום 2
בבוקר יצאנו לכיוון הכפר דורה dora (ולא, הוא לא קרוי על שמה של דורה מהטלוויזיה..), למרגלות הרי הטרודוס, שם אמור היה להתקיים פסטיבל פולקלור מקומי עם פעילות לילדים.
בדרך קפצנו למאפיה בקרבת הכפר אשר הפכה בהמשך ל"מאפיית הבית"
אני אומרת אמור, כי כשהגענו לכפר, אחרי נסיעה של שעה, גילינו שבניגוד לפרסום, הפסטיבל יתקיים רק למחרת.
ניצלנו את ההגעה למקום לטיול קצר בכפר, וכוס קפה וגלידה עם מקומיים שמאוד שמחו לקראת הגעתנו:)
לקראת סוף הדרך הדרך עברה בדרך היין עברנו ליד (בגלל הנהיגה והילדים) יקבים ומבשלות מקומיות בלי לצערינו לבקר במקום.
התנחנמו בקבלת פנים נעימה של זקני הכפר, ששמחו לשוחח ביוונית ואנגלית רצוצה עם האורחים הצעירים. אגב, בקפריסין רוב הצעירים, בייחוד בערים ובאתרי הנופש, שולטים היטב באנגלית, אך בכפרים המרוחקים בהרים התושבים מדברים בעיקר יוונית.
הכפר עצמו מאד ציורי ויפה, עם נוף פסטורלי. שוטטנו קצת בין הסמטאות הצרות, שתינו קפה קפריסאי, שזה אומר קפה שחור חזק עם כוס מים (ושלא תעזו לבקש בקפריסין קפה טורקי).
משם המשכנו אל הכפר omodos ,כפר מתוייר מאוד עם הרבה חנויות מזכרות ובתי קפה מתויירים. עשינו סיבוב בכפר, התרשמנו מהסחורה בחנויות והמשכנו לתחנה הבאה שלנו- חוף הים pissouri beach לא רחוק מלימסול.
רצועת חוף מסודר זה, הכולל מלתחות ומקלחות, שמשיות ומיטות שיזוף (שילמנו 7.5 יורו לשמשיה ו-2 מיטות) היא רצועה של אבנים קטנות ולא של חול ים, כמו שאר החופים באזור הזה של קפריסין.
למרות זאת הצליחו הילדים לאתר פיסת חול, ממש על קו המים.
בתקופה זו של השנה, סוף מאי כאמור, המים עוד קצת קרירים, אבל אפשר להיכנס והמים צלולים, נקיים ומזמינים.
הבילוי בחוף עורר את התאבון. מכיוון שהמסעדות באזור החוף יקרות, נסענו כמה דקות, בהמלצת המקומיים, אל הכפר pissouri שם מצאנו מסעדה משפחתית חמודה בשם Stalas grill corner (על שם בעלת הבית, סטלה). הזמנו דג קוד עם ציפס וסלט פטה המוגש בקונכיית פיתה קראנצית מטוגנת.
היה טעים מאד- מומלץ בחום
יום 3
בבוקר יצאנו לכיוון העיר לרנקה.
בעיר עצמה אין יותר מדי מה לראות או לעשות.
הסתפקנו בגינת משחקים אותה גילינו במקרה, שכללה מתקן אומגה לשמחת הילדים וגן חי קטן, ובטיול לאורך הטיילת ורצועת החוף, שם יש בעיקר דוכנים עם כל מיני שטויות, מסעדות ובתי קפה.
ויתרנו על הכניסה למבצר העתיק על החוף .
מלרנקה המשכנו אל הכפרavgorou שם נמצא הפארק הבוטני cyherbia botanical gardens הכולל מבוך עם חידות לילדים וגן בוטני עם מגוון צמחי מרפא ותיבול.
מדובר בחוויה נחמדה- בילוי של שעה וחצי בעלות של 3 יורו לילד ו-5 למבוגר, כולל כוס תה צמחים טעים.
את החלק השני של היום הקדשנו לעיר הנופש והבילוי הידועה איה נאפה, המפורסמת בחופים, במועדונים ובצעירים היפים והיפות שפוקדים אותה.
ויפים ויפות זה הרי בדיוק התיאור שלנו....
את הביקור בעיר פתחנו על חוף landa beach חוף מסודר עם חול ים יפה ונקי ולגונה של מים רדודים וצלולים.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדת kopa מסעדה עממית יחסית עם אוכל איכותי במחירים נוחים, כך למשל מנת ילדים הכוללת נאגטס וציפס עלתה 4 יורו בלבד, מנת שישליק סופלקי בפיתה עם ציפס ורוטב כ-2יורו לשיפוד ו-4 יורו לשניים.
לפני שעזבנו עוד הספקנו להשתתף בפסטיבל הילדים השנתי בעיר, שם צפינו בהופעות של הדור הצעיר של איה נאפה.
יום 4
יום זה הוקדש כולו לאזור היפה ביותר, לפחות לדעתנו, בקפריסין- הרי הטרודוס TROODOS- אזור ובו כפרים קטנים, יקבים, נופים, מסלולי טיול ועוד.
בדרך עצרנו במאפיה נחמדה בשם sunfresh שם רכשנו מאפים שונים
הדרך המפותלת והיפה בהרים הובילה אותנו אל הכפר Agros המוכר זכות המפעל לייצור ריבות והמפעל לייצור מוצרים מוורדים
נרגענו מהדרך עם קפה קפריסאי ועם הנוף שנשקף מבית הקפה.
הגענו אל מפעל הריבות של ניקי niki , בו מייצרים בשיטה מסורתית כבר 26 שנים מגוון דברי מתיקה. אחרי סיור קצר במפעל הקטן, בו הנשים המקומיות מכינות הכל בעבודת יד, הגענו לחנות, שם טעמנו ממגוון ממתקים מסורתיים כמו רחת לוקום, מרמלדות, soutziouko , שקדים, ריבות מיוחדות, זיתים ועוד.
כמובן שרכשנו מוצרים, אך שימו לב- אם אתם טסים עם תיקי עלייה למטוס בלבד וללא תיק לבטן המטוס, אין טעם לרכוש ריבות, כי יחרימו לכם אותן בשדה התעופה מנימוקי בטחון.
במפעל הורדים המשפחתי הסמוך הסבירו לנו כי את הורדים קוטפים בין השעות 5 ל-9 בבוקר ואז מפיקים מהם שמן במזקקה מיוחדת.
משמן הורדים מייצרים מוצרים קוסמטיים וליקרים שונים.
התחנה הבאה הייתה הכפר kakopetria , שם עשינו אתנחתא באחד מבתי קפה
אחרי שהבנו שבכפרים אין אטרקציות מיוחדות למשפחות, החלטנו להמשיך למרכז המבקרים בהרי הטרודוס, ממנו נשקף נוף פנורמי של האזור
הילדים שיחקו בגינה
משם המשכנו למפלי Milomeris waterwall באזור Pano Platres . ניתן להגיע עם הרכב ממש עד סמוך למפל, ובהליכה קצאה ונוחה מגיעים למפל היפה, שגובהו כ-20 מטר. לא מדובר במפלי הניאגרה ואפילו לא במפל התנור, אבל מדובר במפל נחמד ששווה קפיצה.
פגשנו זוג מקומי שבחר במפל כאתר הצילומים לפני החתונה
סיימנו את הביקור שלנו באזור הטרודוס בכפר הקטן koilani (רק 100 תושבים) עם סמטאות צרות ונוף יפה.
סעדנו בטברנה בכפר (הנקראת בשם המקורי TAVERNA)
ארוחה נחמדה וטריה של מנת גבינת חלומי מטוגנת, סלט כפרי, ציפס גדול לילדים וכוס יין עלתה לנו 18 יורו.
בדרך לכפר ראינו כמה יקבים, אך לא היה ממש טעם לעצור בהם, כי לא יכולנו להעלות בקבוקי יין למטוס
קפריסין יום 5
היום הוקדש לחלק המערבי של קפריסין לעיר פאפוס
התחנה הראשונה הייתה באתר הידוע בשם סלע אפרודיטה Petra Tou Romiou
חנינו בחניון הסמוך (חינמי) וירדנו לאתר
מדובר ברצועת חוף יפהפיה- מתוך הים וקרוב לחוף "צמחו" להם סלעים מרשימים
אפשר להיכנס למים הצוננים ולשחות עד לסלעים, אך לא הבאנו בגדי ים, כך שויתרנו על החוויה (באתר יש מלתחות ומקלחות)
המשכנו לעיר Pafos - מדובר בעיר מאוד מתויירת. מוקדי העניין הם מרכז העיר, עליו מומלץ לוותר, כי אין שם משהו מיוחד חוץ מבתי קפה ושוק מזכרות סתמי.
נסיעה קצרה ממרכז העיר הביאה אותנו אל הטיילת והנמל הקטן, המזכירים את הטיילת באילת, עם עשרות דוכנים, מסעדות ובתי קפה. טיילנו לאורך החוף ובין הדוכנים, עד למבצר הקטן בקצה הטיילת. במבצר התקיימה תערוכה בנושא פליטי המלחמה בסוריה.
בטיילת יציעו לכם לקחת שייט שכולל שחיה בים וצלילה עם שנורקלים - היינו לחוצים בזמן (השייט אורך מספר שעות ועד יום שלם) כך שוויתרנו, אבל זו בהחלט חוויה שכדאי לשקול.
התרשמנו שפאפוס היא עיר מתויירת לעייפה, מלאה בתיירים מהאי הבריטי שבאים לתפוס צבע- היא מתאחמה מאד למי שאוהב חופים, שמש ובילויים.
אחרי ארוחה נוספת בסניף מקדונלדס המקומי, עזבנו את פאפוס לכיוון האזור הכפרי של מערב קפריסין, בדרכנו לכפר Pano Akourdalia
קראנו כי בכפר יש גן בוטני, אך הגענו לפנות ערב והוא כבר היה סגור. מדובר בכפר חביב, אך אין בו מוקדי עניין מיוחדים
המשכנו אל הכפרKritov terra שעל פי מה שקראנו כל החלונות והדלתות בכפר צבועות כחול.
בפועל רק חלק מהחלונות והדלתות, בעיקר בבתים הישנים יותר אכן צבועים בכחול, אך היתר כבר לא היו כחולים כמובטח
גם שם לא היה יותר מדי מה לעשות חוץ מלהתרשם מנופים שבדרך.
בדרך חזרה לדירה הבחנו במסעדה עם גינת משחקים וטרמפולינה. לבקשת הילדים עצרנו שם. המסעדה מאוד יפה ועם נוף יפה, אך המנות שהזמנו היו מאכזבות.
הזמנו סלט כפרי שדווקא שהיה טעים, אך אחריו הגיע מרק עגבניות תפל שביקשנו להחזיר, וקציצות קפריסאיות - כדורי בשר מטוגנים שהיו סבירים.
בדרך חזרה עצרנו בעיירה Pejia עיירה על שפת הים שם עצרנו בבית הקפה של מוזיאון האומנות בעיירה.
שתינו קפה קפריסאי והילדים אכלו גלידה- אתנחתא קטנה לפני נסיעה של שעה וחצי חזרה לכיוון הבית ב-Eptagonia
יום 6
הטיסה הביתה הייתה רק ב-22 בלילה, כך שהיה לפנינו יום טיול שלם, אותו הקדשנו לבירת קפריסין, ניקוסיה, הבירה החידה בעולם המחולקת בין 2 מדינות: קפריסין וקפריסין הטורקית.
עזבנו במעט עצב את הבית היפה באפטגוניה, כי לא ברור מתי שוב נזכה לחזור לבית שכזה, ובנסיעה של שעה ומשהו הגענו לניקוסיה.
בניקוסיה עצמה יש מספר מוזיאונים ואתרים היסטוריים, אך אנחנו פחות אוהבים מוזיאונים, אז החלטנו לוותר עליהם.
התחנה הראשונה בעיר היה הפארק בעל השם המפוצץ "פארק אולימפוס", אך בפועל גילינו פארק קטן ולא מרשים במיוחד ואחרי זמן קצר עזבנו לכיוון מרכז העיר, למדרחוב הראשי ברחוב לדרה. חנינו בתשלום בחניון של הקניון ויצאנו לרחוב מלא חנויות של מותגים, בתי קפה ומסעדות.
ניקוסיה מחולקת, כאמור, לשני חלקים - ניקוסיה (לפקוסיה) היוונית וניקוסיה הטורקית (לפקושה). ניתן לעבור מצד היווני לצד הטורקי ולחזור מיוון (מסתבר שמי שמתארח בקפריסין הטורקית לא יכול לעבור ליוון).
מייד מבחינים בהבדל בין שני החלקים: החלק הטורקי הרבה יותר מוזנח ופחות מתוייר. שוק בגדים מזכיר את השוק בארץ וניתן לשלם בצד הזה של קפריסין גם ביורו וגם בלירה טורקית. שפת המקום היא טורקית.
עשינו סיור קצר בצד הטורקי, רכשנו מזכרות בכיכר, אכלנו במסעדת פועלים מצויינת וחזרנו לצד היווני של קפריסין.
נשאר לנו כשעתיים עד להגעה לשדה התעופה והחלטנו לחפש לילדים לונה פארק. מצאנו לונה פארק הזהיר, יותר נכון משחקיה המקומית עם מתנפחים באיזה כפר נדח שם מרחנו עוד שעה וחצי נוספים עד לטיסה..
תגובות
הוסף רשומת תגובה